top of page

תקן ce: מה הסימון אומר ומה צריך לבדוק

תמונת הסופר/ת: Tali Zic
Tali Zic
לפני יום אחד (1)
זמן קריאה 9 דקות

סימון CE הוא הצהרת היצרן שהמוצר עומד בחקיקה האירופית החלה עליו, כמו דירקטיבת המתח הנמוך 2014/35/EU או דירקטיבת ציוד הרדיו 2014/53/EU. הוא לא תו איכות, לא תעודת מעבדה, ולא תקן ישראלי אחד שמקבלים בסוף הפרויקט.


העצה הנפוצה ביותר שנשמעת בחדרי פיתוח היא לסדר את זה לקראת הסוף. מתאמים מעבדה לחודש שלפני ההשקה, מכינים הצהרת התאמה, ומדביקים את הסימון על המארז בדרך למשלוח. זו עצה נוחה, והיא גם המקור הקבוע לבדיקות חוזרות, לעיכובים ולשינויים שנכנסים לייצור בלי שום ראיה שמכסה אותם.


תקן CE עובד אחרת. הוא קובץ שנפתח בשלב האפיון, נבדק באמצע, וחייב לשרוד כל שינוי אחר כך. כל עוד מתייחסים אליו כאל מדבקה, משלמים עליו פעמיים.


השאלה שנשארת בסוף אינה אם יש לכם CE, אלא אם תוכלו להראות בעוד שנה למה הוא עדיין תקף.


מה סימון CE אומר ומה הוא לא אומר


מישהו מניח על השולחן מוצר עם סימון CE ואומר שהוא מאושר. שווה לעצור ולשאול מה בדיוק אושר, מי אישר, ולפי איזו דרישה.


אדם בוחן קופסת קרטון עם סמל אישור איכות באמצעות זכוכית מגדלת ומביע תמיהה לגבי התוכן.


התשובה הקצרה היא שהיצרן הצהיר. לפי מסמך משרד הכלכלה והתעשייה שהוצג לוועדת הכנסת, הסימון מזהה מוצר שהיצרן מצהיר כי הוא עומד בדרישות החלות עליו לפי חקיקת האיחוד האירופי, לאחר שעבר הליך מתאים של הערכת התאמה. זה הכל. אין מאחורי המדבקה ועדת מומחים שאישרה את המוצר, ואין תעודה גנרית שמכסה את כל מה שהחברה מייצרת.


ההבדל בין איכות להתאמה


מוצר יכול להיות בנוי היטב, עם רכיבים טובים ותכן חכם, ולא לעמוד בדרישה ספציפית אחת. מוצר אחר, פשוט ובסיסי, יכול לעמוד בכל הדרישות בקלות. הסימון מודד את השני, לא את הראשון.


מהלך העבודה שמאחורי הסימון כולל זיהוי הדרישות הרלוונטיות, הכנת תיק טכני, ביצוע בדיקות והכנת הצהרת תאימות של האיחוד האירופי. בחלק מהמוצרים נדרש גם גוף הערכת התאמה חיצוני, ואז אופן הסימון משתנה בהתאם למסלול שנבחר. העובדה שהמוצר מיוצר בישראל אינה פוסלת אותו, כל עוד הוא עומד בכללים האירופיים החלים עליו.


ההבחנה המעשית: אי אפשר "לקבל CE" באופן כללי לכל מוצרי החברה. מקבלים התאמה עבור מוצר מסוים, לפי סוג המוצר, החקיקה הרלוונטית ומסלול הערכת ההתאמה המתאים.

הסימון הוא תוצאה של עבודה הנדסית ומשפטית, לא מדבקה שמחליפה בדיקות.


אילו מוצרים צריכים CE ואיזו חקיקה חלה עליהם


אין תשובה אחת לשאלה אם מוצר צריך CE. יש תשובה לכל מוצר, ולפעמים כמה תשובות לאותו מוצר.


סוג המוצר

חקיקה אירופית עיקרית

מסלול הערכת ההתאמה

ציוד חשמלי במתח נמוך (50-1000 V AC, 75-1500 V DC)

דירקטיבת מתח נמוך 2014/35/EU

הערכה עצמית בדרך כלל, עם תיק טכני

כל ציוד חשמלי ואלקטרוני שעלול לפלוט או להיפגע מהפרעות

דירקטיבת התאימות האלקטרומגנטית

הערכה עצמית עם בדיקות EMC

ציוד עם Wi-Fi, Bluetooth או סלולר

דירקטיבת ציוד רדיו 2014/53/EU

הערכה עצמית ברוב המקרים; גוף מוסמך בחלק מהמקרים

מכונות ורכיבי בטיחות למכונות

רגולציית המכונות 2023/1230

הערכה עצמית או גוף מוסמך, לפי נספח ורמת הסיכון

מכשור רפואי

רגולציית המכשור הרפואי (MDR)

סיווג I פשוט: הצהרה עצמית; סיווגים גבוהים יותר: גוף מוסמך

ציוד לחץ

דירקטיבת ציוד הלחץ

לפי קטגוריה; בקטגוריות גבוהות נדרש גוף מוסמך

צעצועים לילדים

דירקטיבת בטיחות הצעצועים

הערכה עצמית ברוב המקרים לפי תקנים מתואמים; גוף מוסמך במקרים מסוימים

ציוד מגן אישי

רגולציית ציוד מגן אישי

לפי קטגוריה; קטגוריה III דורשת גוף מוסמך


איך קוראים את עמודת המסלול


הערכה עצמית פירושה שהיצרן בודק, מתעד ומצהיר בעצמו. הוא לא מבקש רשות מאף אחד, אבל הוא גם לא מקבל הגנה מאף אחד. אם הראיות חלשות, האחריות כולה עליו. מסלול עם גוף מוסמך מכניס שחקן חיצוני שבודק חלק מהתיק או את כולו, ובחלק מהמקרים גם מפקח על הייצור השוטף.


ההבדל אינו טכני בלבד. במסלול עצמי אפשר לחסוך חודשים, אבל אסור לחסוך בתיעוד. במסלול עם גוף מוסמך צריך לתכנן את התור מראש, כי לוח הזמנים של הגוף אינו גמיש לסוף הפרויקט.


מוצר אחד, כמה שורות


רוב המוצרים נופלים תחת כמה שורות בו זמנית. מכשיר רפואי עם Bluetooth כפוף לרגולציית המכשור הרפואי, לדירקטיבת ציוד הרדיו ולדירקטיבת התאימות האלקטרומגנטית. מכונה עם לוח בקרה חשמלי נוגעת ברגולציית המכונות, בדירקטיבת המתח הנמוך וב-EMC. כל שורה כזאת מוסיפה בדיקה, מסמך או דרישת תיוג.


הערכים בטבלה הם נקודת מוצא, לא חוות דעת משפטית. הנוסח המחייב יושב במאגרים הרשמיים של האיחוד האירופי ובפרסומי משרד הכלכלה והתעשייה, ולכל דירקטיבה יש תיקונים ועדכונים שלא מופיעים באף טבלה.


שורה נוספת שמתפספסת: החקיקה נקבעת לפי הייעוד והמערכת, לא לפי שם המוצר. מכשיר שנראה כמו צעצוע אבל מיועד לאימון קליני נופל תחת מסגרת אחרת לגמרי, ואותו מוצר עם תווית שיווק שונה משנה את כל המסלול.


כלל עבודה: אם מתלבטים אם דירקטיבה מסוימת חלה, בדקו אותה. עלות הבדיקה נמוכה בהרבה מעלות הגילוי המאוחר.

לפני שמישהו נוגע בשרטוט, רשמו בגיליון אחד את כל השורות שחלות על המוצר, את שם החקיקה, את המסלול ואת התקנים המתואמים שכדאי לעבוד לפיהם. השורה שתשכחו היא זו שתופיע בוועדת הבדיקות בסוף.


איך מוכיחים התאמה שלב אחר שלב


הדרך היחידה לצמצם הפתעות היא לסדר את העבודה כך שכל שלב מייצר ראיה שמכסה את זה שלפניו.


איור בשחור-לבן המציג אדם מטפס במדרגות לעבר הערכת תאימות, סמלי צדק ובדיקת עמידה בתקנים בינלאומיים.


  1. מיפוי חקיקה לפני השרטוט הראשון. זהו את כל החקיקות שחלות על המוצר לפי הטבלה. שכחה של שורה אחת לא מתגלה באמצע הדרך, היא מתגלה בבדיקות הסופיות, ואז חוזרים לתכן.

  2. ניתוח סיכונים לפני בחירת רכיבים. הדרישות נגזרות מהסיכונים, לא להפך. כשכותבים את הניתוח אחרי שהתכן נעול, הוא הופך לתרגיל ניסוח שמצדיק החלטות שכבר התקבלו.

  3. בחירת תקנים מתואמים ובדיקת הגרסה. עבדו לפי המהדורה שבתוקף היום, לא לפי זו שהייתה בתוקף כשהתחלתם. תקן שהוחלף הוא טעות נפוצה שקשה לתקן אחרי שהבדיקות בוצעו.

  4. בדיקות לפי סוג המוצר. בטיחות חשמלית, EMC, רדיו או מכאניקה, לפי מה שרלוונטי. הטעות הקבועה היא בדיקה על אב-טיפוס עם לוח שונה מזה שייוצר, ואז התוצאה תקפה למשהו שאינו המוצר.

  5. גוף מוסמך, אם המסלול דורש אותו. שלחו את המוצר או את התיק בזמן, לא בשבוע האחרון. לגוף יש לוח זמנים משלו ותור של חודש לא מנוהלים בדיעבד.

  6. תיק טכני והצהרת התאמה. כאן נסגר הפער בין מה שתוכנן למה שנבדק. הקובץ הזה הוא מה שמציגים בביקורת, לא המצגת.

  7. הצמדת הסימון ופרטי היצרן. הסימון צריך לשבת על המוצר עצמו ולא רק על הקופסה, ולידו שם היצרן וכתובתו. במסלולים שבהם מעורב גוף מוסמך, מספר הזיהוי שלו מופיע לצד הסימון. טעות נפוצה: מדבקה מודפסת יפה על האריזה בזמן שהמוצר עצמו יוצא בלי סימון.


את הבדיקות עצמן מתכננים יחד עם בדיקות מעבדה בתהליך פיתוח המוצר, ולא אחרי שהתכן הוקפא.


תיק גמור הוא מסמך אחד שמראה שרשרת: הדרישה, הסיכון שהיא מטפלת בו, הרכיב שנבחר בגללו, הבדיקה שהוכיחה אותו, והתוצאה. אם מישהו מבחוץ לא מצליח לעבור את השרשרת הזאת ברצף, התיק לא גמור, גם אם כל המסמכים קיימים בתיקיות נפרדות.


אילו מסמכים צריך לשמור ולמה


התיק הוא מה שמחזיק את ההצהרה. בלי התיק, ההצהרה היא משפט יפה, ובביקורת הראשונה מישהו יבקש לראות מה יש מאחוריו.


מסמך

מה הוא מוכיח

מי מחזיק בו

תיק טכני

שהמוצר עומד בדרישות החלות, כולל תכנון, חישובים ותוצאות בדיקה

היצרן, לתקופת השמירה הקבועה בחקיקה החלה וגם אחרי שהייצור מופסק

הצהרת התאמה לאיחוד האירופי

שהיצרן אחראי לעמידה בדרישות החלות

היצרן, ומצורפת למוצר או זמינה לפי הדרישה

דוחות בדיקה ממעבדה

ביצועי בטיחות ו-EMC לפי תקנים מתואמים

המעבדה והיצרן

ניתוח סיכונים

זיהוי סכנות ואמצעי ההפחתה שלהן

היצרן, ומתעדכן בכל שינוי

הוראות שימוש ומידע בטיחות

שהמשתמש מקבל אזהרות בשפה הנכונה

מצורף למוצר

רשימת חומרים (BOM) וגרסאות

אילו רכיבים וספקים נבדקו

היצרן ומערך הרכש

מספר סדורי או זיהוי מוצר

קישור בין המוצר הפיזי לתיק

היצרן והיבואן


שימו לב כמה מהשורות בטבלה הן מסמכים חיים. ניתוח הסיכונים מתעדכן בכל שינוי תכן, רשימת החומרים משקפת את מה שנכנס לקו ההרכבה השבוע, והמספר הסדורי הוא החוט שקושר יחידה פיזית אחת לניירת שלה. התיק לא נכתב פעם אחת לפני ההשקה. הוא נשמר בחיים כל עוד המוצר משתנה, ושמירה כזאת היא אחריות משותפת של היצרן ושל מי שמייבא ומפיץ את המוצר.


מה שההצהרה לא מוכיחה


סימון CE הוא הצהרת אחריות רגולטורית של היצרן. הוא אינו תעודת איכות כללית, והוא גם לא אומר שכל יחידה שיצאה מהקו עברה בדיקה במעבדה חיצונית. כשחקיקה אירופית מחייבת מעורבות של גוף מוסמך, הסימון מופיע לצד מספר הזיהוי שלו. כשמותרת הערכה עצמית, הנטל נשאר על היצרן: להוכיח עמידה בדרישות ולשמור תיעוד מתאים.


רגולציית המכונות 2023/1230 אומרת את זה במפורש: היצרן מצמיד את הסימון לכל מכונה או מוצר קשור שעומד בדרישות החלות, ובמסלולים מסוימים גם את מספר הגוף המוסמך. דירקטיבת ציוד הרדיו 2014/53/EU מוסיפה דרישה מעשית: הסימון יוצמד באופן נראה, קריא ובלתי ניתן למחיקה לציוד או ללוחית הנתונים, ואם אין אפשרות, לאריזה ולמסמכים הנלווים.


ההשלכה על פיתוח וייצור בישראל פשוטה. מסמך הצהרה לבדו אינו מחליף ניהול סיכונים, אימות דרישות, בדיקות בטיחות ו-EMC, בקרת שינויים ותיק טכני. הוא גם לא מעיד שהמוצר עומד בכל דרישה ישראלית.


הפער מתגלה דווקא בשינויים הקטנים. חברה מחליפה ספק של מטען 12 וולט בלי לעדכן את רשימת הרכיבים. מבחינת הרכש זו החלטה שגרתית, אבל מבחינת התיק הקשר בין מה שנבדק למה שנמכר ניתק. מי שיפתח את הקובץ בעוד שלוש שנים לא יוכל לדעת איזה מטען נבדק, והבדיקה שהייתה תקפה הפכה לבדיקה של מוצר אחר.


בביקורת או בתביעה, הדבר הראשון שנבדק הוא ההתכתבות בין הכתובים לבדיקות. לכן שווה לנהל את בניית תיק ייצור כמו ניהול גרסאות של קוד, ולא כמו ארכיון שמתמלא בסוף.


השאלה המעשית היא זו: האם תוכלו להציג בתוך יום את המסמך שמכסה את הרכיב שנמצא בתוך המוצר היום?


מי אחראי למוצר באירופה ומי מייבא אותו


יצרן ישראלי שמוכר לאירופה צריך כתובת באירופה. מי שמייצר מחוץ לאיחוד האירופי נדרש לרוב נציג מורשה או יבואן באירופה שמחזיק בתיק הטכני ויכול להציג אותו לרשויות פיקוח השוק.


זה נשמע כמו סעיף ביורוקרטי עד לרגע שבו הוא נהיה מבצעי. תארו לעצמכם יצרן ישראלי שמוכר ספק כוח בגרמניה דרך מפיץ. המפיץ מבקש את התיק הטכני לפני ההזמנה הראשונה, וזה לגיטימי לחלוטין. בלי התיק, המשלוח נתקע בנמל, והוויכוח עובר מהנדסה למחסן.


מבחן פרקטי: אם הרשות תבקש את התיק מחר בבוקר, האם מישהו באירופה יכול לשלוף אותו עד הצהריים?

מכאן נובע שינוי בתפקידו של היבואן. הוא אינו רק חוליה לוגיסטית, אלא חלק ממערך האחריות הרגולטורי. תיק מסודר, עקיבות של רכיבים ומסמכי בדיקה הם תנאי לשחרור מוצר לשוק, לא ניירת לסוף הפרויקט.


מה משתנה כשהמוצר הוא מכשיר רפואי או מיובא לישראל


במכשור רפואי, CE הוא רק חוליה אחת בשרשרת. משרד הבריאות דורש מהיצרנים והיבואנים להגיש הצהרה על רישום המכשיר ועל עמידה בחוקים ובתקנות הנדרשים. ההנחיות דורשות מידע מהיצרן הזר על המדינות שבהן הונפק האישור, והמשרד מציין שלא ניתן לייבא מכשור רפואי לישראל ללא המידע הנדרש.


שתי שאלות נפרדות


השאלה הראשונה היא אם המוצר הוכח כתואם לדרישות האירופיות. השאלה השנייה היא אם הוא רשום ומותר לייבוא בישראל. אלו שני מסלולים שונים, עם שני סטים של מסמכים, ולפעמים גם שני לוחות זמנים.


מבחינה הנדסית, תיק מוצר שימושי מקשר באופן עקיב בין ייעוד המכשיר, סיווג הסיכון, ניתוח הסיכונים, דרישות ביצועים, אימות תוכנה וחשמל, תאימות אלקטרומגנטית, בטיחות ביולוגית, תיוג ומעקב שינויים. ברגע שאחד מהקישורים חסר, גם הצהרה תקפה לא מחזיקה את התמונה.


מעבר לכך, כדאי לבדוק בנפרד את התקנים המחייבים בישראל ואת מועד כניסתם לתוקף. מאגר הרגולציות והתקנים של משרד הכלכלה והתעשייה מאפשר לבדוק לכל תקן מחייב את מספר התקן, שמו, מהדורתו המעודכנת, מועד כניסתה לתוקף או פקיעתה, וכן את הסעיפים המחייבים.


סטארטאפ שפיתח מוניטור צמוד מיטה ורצה לייבא סדרה קצרה גילה את זה בדרך הקשה. המסמכים האירופיים היו מלאים ומסודרים, אבל הם לא הספיקו לתהליך הישראלי, והרישום דרש נתונים שלא נאספו בכלל בשלב הפיתוח.


לכן מומלץ להגדיר מראש Design History File וגרסה מבוקרת של רשימת הרכיבים, ולבצע בדיקת רגולציה לפני מעבר מאב-טיפוס לייצור סדרתי. גם כשקיימת הצהרת CE תקפה, מסלול הרישום והיבוא הישראלי מול אגף אמ״ר נשאר פתוח עד שמסיימים אותו. מי שמתחיל מוקדם עם רגולציה למכשור רפואי מגלה שהעבודה היא בעיקר תיעוד מסודר, לא מכשול בלתי עביר.


מה שובר את ההתאמה ומה לבדוק לפני שחותמים


רוב אי ההתאמות לא נולדות בתכן הראשון. הן נולדות בשינוי קטן אחרי שהתיק נסגר, כשהתיק הטכני כבר לא מייצג את מה שיוצא מהקו.


שינוי

מה לבדוק מחדש

למה זה משנה

החלפת ספק כוח או רכיב חשמלי

בטיחות חשמלית ו-EMC

שינוי בנתיבי זרם ובהפרעות שהרכיב פולט

שינוי חומר במארז או בחלק במגע עם המשתמש

בטיחות כימית ובדיקות מגע

הרכב החומר משנה את הסיכון

עדכון קושחה או תוכנה

תפקוד בטיחותי ותאימות רדיו

ההתנהגות משתנה גם כשהחומרה זהה

שינוי תהליך ייצור או העברת מפעל

דגימה ובדיקת שחרור

ייצור חדש עלול להניב תוצאה אחרת

החלפת ספק לרכיב בעל מפרט זהה

אימות הרכיב החדש ועדכון ה-BOM

מפרט זהה על הנייר לא תמיד זהה בפועל


שתי דוגמאות מהסוג שמתגלה מאוחר מדי. מוצר עובר בדיקות EMC בהצלחה, ואז מחליפים מארז מפלסטיק במתכת בלי בדיקה חוזרת. במעבדה מתקבלת תוצאה אחרת, כי המארז הוא חלק מהמערכת החשמלית בין אם תכננתם אותו ככה ובין אם לא. בדוגמה השנייה, מחליפים רכיב באחר עם מפרט זהה על הנייר, וההתנהגות שלו בחום או ברעש שונה לחלוטין. שני המקרים מסתיימים באותה שאלה: על איזו גרסה של המוצר בכלל חתומה ההצהרה.


מה באמת שובר את הראיה


סימון CE הוא הצהרת יצרן על עמידה בדרישות החלות, וחוזקה תלוי בשרשרת שמאחוריה: תכן, אימות, בדיקות וניהול שינויים. רמת המעורבות של גוף מוסמך תלויה בסוג המוצר ובמסלול ההערכה. בישראל זה מתחדד כשמוצר מיועד גם לאירופה וגם לשוק המקומי, כי שינוי ברכיב, בספק, במארז, בתוכנה או בתהליך ייצור עלול להשפיע על התיק הטכני, על בדיקות EMC ובטיחות, על הוראות השימוש ועל הצהרת ההתאמה.


מסמך הממשלה על רפורמת הייבוא מדגיש שהיישום הישראלי הוא תחומי ומבוסס על התאמה למסגרות אירופיות, ולא על כלל אוניברסלי לכל מוצר. בחלק מהתחומים נדרשים מסמכי התאמה אירופיים ספציפיים, ולעיתים גם אישור סוג או מסמך יצרן ייעודי. עצם קיום סימון אירופי אינו תמיד המסמך התפעולי שמספיק לרישום או לייבוא.


האחריות גם לא נעצרת אצל היצרן. נוסח דירקטיבת המתח הנמוך כפי שפורסם במאגר הממשלתי מחייב יבואנים לוודא, לפני שיווק באיחוד האירופי, שהיצרן ביצע את הליך הערכת ההתאמה המתאים, הכין תיעוד טכני, הצמיד סימון CE וסיפק את המסמכים הנדרשים. אם ליבואן יש סיבה להאמין שהציוד אינו עומד בדרישות הבטיחות, אסור לו לשווק אותו עד לתיקון אי ההתאמה. ואם הציוד כבר מהווה סיכון, עליו להודיע ליצרן ולרשויות פיקוח השוק. כלומר היבואן והיצרן חולקים משימה אחת: לשמור על התיק חי ומעודכן לאורך כל חיי המוצר.


ארבע שאלות לפני קיפאון תכן


לפני חתימה על הזמנה גדולה או הקפאת תכן, שווה לוודא ארבעה דברים:


  • אילו דירקטיבות חלות, כולל אלו שנראות שוליות כמו EMC או רדיו.

  • איזה מסלול הערכה נבחר, והאם נדרש גוף מוסמך שהתור שלו כבר נקבע.

  • מתי הייתה הבדיקה האחרונה, ועל איזו גרסת חומרה ותוכנה היא בוצעה.

  • מהי גרסת ה-BOM שאליה מתייחסות הבדיקות, והאם היא זהה לזו שתיכנס לייצור.


אם העבודה נעשית עם בית תכן כמו רותל הנדסת מוצר, אפשר לבקש מיפוי רגולציה כבר בשלב הדרישות, לפני שנבחרו רכיבים ולפני שנקבע מארז. זו הבקשה שמוזילה את הפרויקט יותר מכל הנחה.


הכלל פשוט: כל שינוי שמשפיע על בטיחות, חשמל, קרינה, תוכנה או מגע עם המשתמש עובר בדיקה חוזרת לפני הכניסה לייצור.


מה היה משתנה במוצר שלכם אם הייתם צריכים להוכיח התאמה לכל רכיב בתוכו בעוד שנה?



רותל הנדסת מוצר בע"מ מלווה פיתוח מוצרים מהאפיון ועד הייצור הסדרתי, כולל מיפוי דרישות CE, הערכת התאמה, תיעוד הנדסי ובדיקות. אם אתם עומדים לפני קיפאון תכן או לפני מעבר לייצור סדרתי, אפשר לבדוק יחד מה חסר בתיק לפני שמישהו מבחוץ יבקש אותו. פרטים באתר רותל הנדסת מוצר בע"מ.


 
 
bottom of page