top of page

הנדסת אלקטרוניקה בפיתוח מוצר: מהרעיון ועד הייצור

תמונת הסופר/ת: Tali Zic
Tali Zic
לפני 6 ימים
זמן קריאה 8 דקות

יש לך לוח על השולחן, נורית ירוקה, והתחושה שהמוצר כבר קיים. הוא עובד אצלך. בשטח, אחרי שעתיים ליד מנוע או ליד מטען, הוא מתנתק. ההחלטות שקבעו את זה נסגרו שבועות קודם, לפני שמישהו הזמין את הלוח הראשון. הנדסת אלקטרוניקה בשלב הזה היא לא שרטוט יפה. היא בחירה של מתח, רכיב, מארז ובדיקה, וכל אחת מהן גוררת עלות וסיכון עד הייצור.


מה מהנדס אלקטרוניקה עושה בפיתוח מוצר


נניח שיזם מביא חיישן תעשייתי קטן. על השולחן הוא מודד יציב. אצל הלקוח, כבל של שני מטר ליד מנוע, והקריאה קופצת עד שהיחידה נכבית. זה לא "באג בשטח". זה רעש חשמלי שנכנס דרך הכבל, כי מסלול הזרם החוזר והמסנן לא תוכננו לכבל האמיתי.


מהנדס אלקטרוניקה מרוכז בפתרון בעיות טכניות במעבדה עם רכיבים אלקטרוניים, מכשירי מדידה ומערכות תקשורת אלחוטית בשרטוט איור


מהנדס האלקטרוניקה מתרגם את מה שהמוצר חייב לעשות ללוח, לרכיבים ולאספקת הספק. הוא בוחר מעבד או בקר, מתכנן את המעגל, מחבר חיישן ותקשורת, ומגדיר בדיקות שמוכיחות שהמדידה נשארת בתוך הטווח גם כשהסביבה מלוכלכת חשמלית.


הוא לא יושב לבד מול הסכמה. מעצב תעשייתי קובע את נפח המארז. מהנדס מכונות קובע איפה עובר הבורג ואיפה נשבר האוויר. איש הרכש שואל אם הרכיב יגיע בעוד חצי שנה. מי שמרכיב את הסדרה שואל אם אפשר להלחים את המחבר בלי לפרק את הקופסה.


כלל שאני עובד לפיו: אם אי אפשר למדוד את הדרישה על השולחן, אי אפשר להבטיח אותה אצל הלקוח.

שלושה מצבים, לא אחד. רעיון הוא רשימת פונקציות בלי מספרים. אב טיפוס הוא לוח שמוכיח שהפונקציה אפשרית, בדרך כלל ביד אחת ובלי תיעוד. מוצר סדרתי הוא אותו לוח, באותה גרסה, שאדם אחר מרכיב בלי שהמהנדס עומד לידו. המהנדס נמצא בשלושתם, אבל העבודה משתנה. בהתחלה הוא סוגר גבולות. בסוף הוא סוגר תיעוד, בדיקה וחלופה לרכיב.


שלבי הפיתוח ומי אחראי לכל אחד מהם


שבעה שלבים, לפי הזמן, לא לפי מה שנשמע מרשים במצגת. בכל שורה יש פעולה, תוצר שאפשר לבדוק, וטעות שחוזרת כמעט בכל פרויקט שאני רואה מאוחר מדי.


שלב

מה המהנדס עושה

התוצר שנבדק

טעות נפוצה

הגדרת דרישות

ממפה את מה שהמוצר חייב לעשות למספרים ולטווחים

מסמך דרישות עם מתח, זרם וטמפרטורה

דרישה שאי אפשר למדוד

אפיון וארכיטקטורה

מחליט איזה חלק יהיה דיגיטלי, אנלוגי או משולב

דיאגרמת בלוקים

בחירת מעבד גדול מדי לפני חישוב צריכה

תכן סכמטי ובחירת רכיבים

מתכנן את המעגלים ובוחר רכיבים עם חלופות

סכמה ורשימת רכיבים ראשונית

רכיב יחיד בלי חלופה

תכן לוח ומארז

מסדר רכיבים, מסלולי זרם, הארקה ומחברים

קבצי ייצור הלוח ותצורת המארז

הפרדה לא נכונה בין זרם הספק לאותות

אב טיפוס ובדיקות

בונה לוח ראשון ובודק אותו מול הדרישות

דוח בדיקה ורשימת תקלות

בדיקה רק על לוח אחד

קדם ציות ו-EMC

בודק פליטות וחסינות לפני הקפאת התכן

דוח מעבדה

תיקון אחרי שהמארז כבר יוצר

ייצור סדרתי ובקרת איכות

מגדיר בדיקת סוף קו, נהלי הרכבה ותיעוד

נוהל הרכבה ותוכנית בדיקה

אין קריטריון פסילה ברור


איך קוראים את הטבלה


שורה מוקדמת זולה. משנים משפט במסמך הדרישות אחר הצהריים. שורה מאוחרת יקרה. משנים מארז אחרי שהתבנית נפתחה, ומשלמים בכלים, בזמן ובסדרה שכבר יוצרה.


שתי נקודות כמעט לא חוזרות אחורה בלי חשבון. בארכיטקטורה, מעבד "גדול ליתר ביטחון" לפני חישוב צריכה נועל סוללה, חום ומחיר. בתכן הרכיבים, מק"ט יחיד בלי חלופה נועל את לוח הזמנים לרכש של ספק אחד.


השלבים חופפים. במוצר עם חיישן, תקשורת וסוללה חוזרים מהאב טיפוס לארכיטקטורה, ואז שוב ללוח, לפני שמקפיאים גרסה. זה לא כישלון של התהליך. זה התהליך. מה שכן כישלון הוא להקפיא קבצי ייצור כי "הלוח הדליק נורה", בלי דוח בדיקה ובלי שם של מי חותם על כל שלב.


האחריות מתחלקת, אבל החתימה על המספרים נשארת אצל מהנדס האלקטרוניקה. הרכש מביא מחיר וזמן אספקה. הייצור אומר אם ההלחמה יציבה. אף אחד מהם לא מחליט במקומך מהו זרם העבודה ומה נחשב פסול.


דרישות מדידות ומה משתנה במוצר רפואי


"שהמוצר יהיה אמין" נשמע טוב בישיבת אפיון. מהנדס לא בונה מזה מעגל, וטכנאי בקצה הקו לא יכול להכשיל עליו יחידה. הניסוחים האלה נסגרים לפני שאף אחד הלחים רכיב, והם שיקבעו מה המעבדה תמדוד ובאיזה גבול.


ניסוח עמום נשמע כמו כוונה. ניסוח שאפשר לבדוק מורכב ממספר, טווח ותנאי מדידה. במוצר תעשייתי קטן, שלוש דרישות שעובדות נראות כך: ספק 12 וולט בטווח 11.4 עד 12.6, טמפרטורת סביבה 0 עד 45 מעלות בלי איפוס, וזמן תגובה עד 100 מילישניות מרגע האירוע. שתי דרישות שלא עובדות: "ירגיש מוצק ביד" ו"יתמודד עם רעש". אין מכשיר שמודד אותן ואין קו פסילה.


ניסוח עמום

ניסוח שאפשר לבדוק

המוצר יהיה אמין

טווח מתח ספק מ-11.4 עד 12.6 וולט עם סטייה של 5%

המוצר יעבוד בשטח

טמפרטורת עבודה מ-0 עד 45 מעלות בלי כיבוי או איפוס

המערכת תגיב מהר

זמן תגובה עד 100 מילישניות מרגע האירוע

הסוללה תחזיק הרבה

אורך חיי סוללה של 12 שעות בעומס של 150 מיליאמפר

המכשיר יהיה בטוח

זרם דלף מקסימלי של 0.1 מיליאמפר ותגובה מוגדרת בכשל יחיד


המספרים בטבלה הם דוגמה לצורת ניסוח. הם משתנים ממוצר למוצר, הצורה נשארת. בלי מספר ותנאי, אי אפשר לדעת אם הלוח עבר, ואי אפשר לכתוב נוהל בדיקה לקו הייצור.


כשהמוצר נוגע באדם


במוצר רפואי חשמלי שמשווק בישראל, "הוא נדלק והמסך עולה" אינו אימות. משרד הכלכלה, בפירוט של ת"י 60601-1, מציב לציוד חשמלי רפואי דרישות כלליות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים במסגרת מערכת אימות מתועדת. כל פונקציה קריטית הופכת לגבול מדיד: מתח, זרם דלף, טמפרטורה, זמן תגובה, דיוק חישה, והתנהגות מוגדרת בתקלה בודדת (single fault).


כשל בספק, בבידוד, בחיישן או בתקשורת הופך תקלה חשמלית לסיכון קליני. לכן מפרידים מעגלים, מגבילים אנרגיה, מנטרים תקלות וכותבים מה קורה כשחלק אחד מפסיק. במפרטים של ציוד רפואי יורדים לרמת הרכיב, למשל שנאי עם בידוד כפול ומחוזק, דרגת בידוד E, התאמה לטמפרטורת סביבה של 40 מעלות, ומתח נקוב ראשוני ומשני של 230 וולט.


מטריצת עקיבות מקשרת כל דרישה לתכן, לבדיקה ולראיה. בודקים את הגרסה שתיכנס לייצור, לא לוח "כמעט זהה" מהחודש שעבר. מי שמתכנן מוצר שכזה ירוויח מקריאה על הנדסה רפואית לפני נעילת הארכיטקטורה. השאלה ששואלים על כל רכיב פשוטה: מה קורה אם הוא מפסיק לעבוד.


תכן מעגל שאפשר לייצר ולקנות שוב


הטעות הנפוצה מתחילה בגיליון של היצרן. הרכיב מתאים, המלאי אצל המפיץ נראה סביר, והוא נכנס לסכמה. אף אחד לא שואל מה קורה אם בעוד שישה חודשים נשארות 40 יחידות בעולם, ואף אחד לא בודק אם החלופה תדרוש לוח חדש, בדיקות חדשות או אישור רגולטורי חדש. ההחלטה על המספר הקטלוגי נסגרת לפני שיש אב טיפוס, והיא כבר קובעת כמה יעלה לייצר את אותו מוצר בפעם השנייה.


מהנדס אלקטרוניקה בוחן רכיבים טכניים על שולחן עבודה עם תרשימים ושרטוטי תהליכי ייצור ושילוח בינלאומיים.


חלופה היא חלק מהתכן, לא נספח לרכש. רכיב שנוגע בבטיחות או בספק הכוח מקבל חלופה מאושרת, עם בדיקה פונקציונלית ובדיקת EMC על הלוח עם הרכיב החדש. רכיב שנוגע בביצועים ויש לו מעט ספקים מקבל תיאור פונקציונלי, מתח, זרם, דיוק ומארז, ועקיבות בגרסאות ה-BOM. רכיב נפוץ עם הרבה ספקים, נגד או קבל סטנדרטי, מסתפק בתיעוד.


רמת סיכון

דוגמה

פעולה נדרשת

גבוה

רכיב שמשפיע על בטיחות או על ספק הכוח

חלופה מאושרת עם בדיקה פונקציונלית ו-EMC

בינוני

רכיב שמשפיע על ביצועים ויש לו מעט ספקים

תיאור פונקציונלי ועקיבות ב-BOM

נמוך

רכיב נפוץ עם ספקים רבים

תיעוד בלבד


המדף לא מקומי. יצרנים בישראל תלויים בספקי רכיבים בחו"ל, ושרשרת האספקה זזה בין מדינות, מפיצים ומחזורי ייצור. מי שאומר "תמיד יימצא תחליף" מהמר על השרשרת הזו. במוצר רפואי, תעשייתי או בסדרה קצרה, ההימור עוצר משלוח.


מתי חלופה באמת מאושרת


מחליפים יציב מתח שנעלם מהשוק. אותו מתח מוצא על הנייר לא מספיק. בודקים רעש, חום, התנהגות בהדלקה, ואת הפליטה עם הכבל האמיתי. גם רכיב שנראה זהה על הנייר לא מתחליף אוטומטית: כל שינוי ברכיב הרלוונטי לבטיחות, כולל שינוי ספק או אריזה, עובר בדיקה מול תיעוד הבטיחות של המוצר לפני שמאשרים אותו. שינוי בנתיב ההספק, בבידוד או בחיישן דורש אימות מלא על הלוח.


שומרים מספר גרסה ל-BOM, תאריך, וסיבת ההחלפה. בלי זה, לוח שעבר בדיקה ולוח שייצא ללקוח הם שני מוצרים. הכלל שאני לא מוותר עליו: כל רכיב שקובע ביצועים מקבל משפט פונקציונלי שמאפשר לקנות אחר. בלי המשפט הזה, תכנון מעגלים מודפסים נעול ליצרן אחד.


תאימות אלקטרומגנטית נבנית בתכן, לא בסוף


הלוח עבר כל בדיקה תפקודית. במעבדה, כבל ארוך ליד המחבר הקרין, והמוצר נכשל. היחידה על השולחן, עם כבל של עשרה סנטימטר, לא סיפרה את זה.


הפרעה לא מופיעה במעבדה. היא נולדת או מתחזקת בכבל, בחריץ במארז ובמעבר בין שכבות. במצב משותף, אותו רעש רוכב על שני המוליכים יחד וחוזר דרך האדמה או דרך היד של המפעיל. במצב דיפרנציאלי, ההפרש בין המוליכים עצמם מתקלקל. לולאה רחבה היא אנטנה. חריץ במארז הוא חריץ באנטנה.


מה סוגרים בלוח, לא אחריו


מפרידים את מסלול הזרם החוזר של ההספק מזה של האות. מצמצמים שטח לולאה. שמים את מסנן הכניסה צמוד למחבר, לא באמצע הלוח כי שם היה מקום. שומרים מישור ייחוס רציף, בלי חתך מתחת למסלול מהיר. קובעים נקודת הארקה אחת, לא חמש נקודות שכל אחת מהן ליתר ביטחון.


כל הבחירות האלה נסגרות בסכימה ובלייאוט, שבועות לפני שמישהו מחזיק לוח ביד. כשהן נסגרות נכון, בדיקת ה-EMC מאשרת את מה שכבר נבנה. כשהן נסגרות לפי ברירת המחדל של המשרטט, אותה בדיקה מגלה בעיה שאי אפשר לתקן בלי לשרטט מחדש.


הפרקטיקה הכללית מתארת את אותו עיקרון בשני חלקים. IEC 61000-5-2 מכסה הארקה וכבילה, ו-IEC 61000-5-3 מכסה שיטות התמודדות: סינון, מיגון והגנת נחשולים. חסינות מוגדרת כיכולת הציוד לתפקד כראוי כשיש הפרעה. מקור ההפרעה והנתיב שלה נבנים לתוך המוצר, ולכן גם ההגנה נבנית לתוך המוצר.


פֶריט על הכבל או תיקון בתוכנה יכולים להשתיק כשל אחד. הם לא מתקנים לולאה ומארז שנבנו לא נכון.


שלושה צעדים לשבוע הקרוב. קובעים בדיקת pre-compliance לפני שמקפיאים תכן. מצלמים ורושמים אורך כבל, סוג מחבר ואביזרים שנבדקו. שומרים שבוע וחלק מהתקציב לסבב תיקון אחד, כי סבב אפס הוא משאלה.

מאב טיפוס לייצור סדרתי בלי להתחיל מחדש


אב טיפוס שעובד עדיין לא מוכיח שאפשר להזמין אותו. ההוכחה נסגרת מוקדם, כשבשרטוט ובתיעוד כבר מוכנסים נקודות בדיקה, מחבר שלא מתהפך וסדר הלחמה שמישהו אחר יכול לחזור עליו. מי שדוחה את ההחלטות האלה לאחר ההרצה הראשונה משלם פעמיים: בתכן מחדש ובזמן שוק.


טבלת התעשייה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציגה את ייצור המחשבים, המכשור האלקטרוני והמוצרים האופטיים כענף נפרד לצד ייצור ציוד חשמלי, ומפרקת את הענף לפי גודל מפעל. הקטגוריה רלוונטית כי תכן שמתאים להרכבת יד בספסל לא תמיד שורד מעבר לקו.


בסדרה של כמה עשרות יחידות אפשר להרכיב ביד, ומתקן בדיקה של עשרות אלפי שקלים לא תמיד מחזיר את עצמו. באותה שיטה על קו גדול כל יחידה תלויה בזיכרון של מי שהלחים את החוט, והעלות והטעויות עולות עם הכמות.


איור המציג תהליך ייצור אלקטרוני, החל מעבודת יד קפדנית ועד פס ייצור תעשייתי במפעל מתקדם


לוח חיישן שנבנה מחדש בכל יחידה, בלי סדר הלחמה ועם מחבר שנכנס גם הפוך, יצריך מהנדס ליד כל הרכבה. עשר יחידות עלו יומיים של מהנדס. מאה יחידות היו הופכות את אותו היום לשבועיים, ועדיין בלי הוכחה שהיחידה העשירית זהה לראשונה.


מה שצריך להיות סגור לפני הזמנת סדרה:


  • נקודות בדיקה נגישות בלי לפרק מארז.

  • מחבר מקוטב שלא נכנס הפוך גם כשממהרים.

  • קריטריון פסילה כתוב, למשל זרם סרק מעל סף או סטיית חיישן מחוץ לטווח, לא "נראה תקין".


לפני שמזמינים סדרה שואלים אם אפשר לבנות את המוצר שוב בלי שהמהנדס עומד ליד המכונה. אם התשובה שלילית, חסר נוהל ייצור, ועוד אב טיפוס רק ידחה את הגילוי. בשלב הזה ייצור אלקטרוניקה הוא תהליך מתועד עם קבצי הרכבה, רשימת רכיבים נעולה ובדיקת קבלה, לא הפתעה בסוף הפרויקט.


מהנדס בבית או חברת הנדסה חיצונית


לא כל מוצר צריך מהנדס אלקטרוניקה במשרה מלאה מהיום הראשון. צריך להחליט מי אחראי על התכן, ומי מחזיק בו אחרי שהמוצר בשוק.


מהנדס בבית מכיר את הלוח, עונה באותו יום כשהקו נעצר, ורואה שינוי קטן לפני שהוא נהיה גרסה. בשוק שבו קשה לגייס חומרה, המשרה יכולה להישאר פתוחה חודשים, והפרויקט תלוי באדם אחד. אם הוא עוזב באמצע, נשארת סכמה בלי הסבר.


חברת הנדסה חיצונית מביאה צוות שכבר עבר אפיון, לוח, בדיקה ורכש. היא לא מחליפה בעלות. אם הקבצים, ה-BOM ודוחות הבדיקה לא אצלכם, אין לכם מוצר. יש לכם ספק.


שלושה מבחנים, בלי סיסמאות.


  1. האם המוצר ישתנה בשנה הקרובה בחומרה, לא רק בתוכנה.

  2. מי חותם על רכש ועל בדיקות, בשם ובמסמך.

  3. מה קורה אם האדם שתכנן עוזב באמצע סדרה.


אני מתחיל כך. אם צריך מישהו ליד הקו כל שבוע, בונים את הצוות בתוך החברה. אם צריך להעביר אב טיפוס לתיעוד ולבדיקות בתוך כשלושה חודשים, שוכרים מי שכבר עשה את המעבר. בשני המקרים התכן, התיעוד ורשימת הרכיבים נשארים שלכם.


הצעד הבא לפני שמזמינים לוח ראשון


קל להזמין לוח כי הוא מרגיש כמו התקדמות. לפני הקובץ ליצרן כותבים דרישות במספרים, מסמנים את הרכיבים הקריטיים ובודקים להם חלופה, ומחליטים איזו בדיקה חייבת לעבור לפני שמתכננים מארז. מארז שנסגר מוקדם מדי כולא כבל, חריץ ונקודת הארקה שאי אפשר לתקן במחיר של מדבקה.


שלוש שאלות, על המוצר שלכם ולא על מוצר לדוגמה.


  • מה הוא חייב לעשות במספרים, מתח, זרם, טמפרטורה וזמן.

  • איזה רכיב ייעלם ראשון, ומה המשפט הפונקציונלי שמאפשר לקנות אחר.

  • מה קורה אם הוא נכשל אצל לקוח, כיבוי בטוח, התראה, או שתיקה.


חלק מהחברות בישראל מלוות את הדרך מאפיון ועד ייצור, כולל תכן, אב טיפוס, בדיקות ורכש. רותל הנדסת מוצר, שפועלת מאז 1992, היא אחת מהן, לצד צוות פנימי או משרד אחר. השאלה לספק, יהיה אשר יהיה, היא מי בודק את הגרסה שתיוצר, לא את הלוח הראשון שנשאר על השולחן.


איזה חלק במוצר שלכם אתם הכי פחות בטוחים בו, הרכיב, הרעש או היכולת לבנות אותו שוב, ומה תבדקו השבוע לפני שתזמינו לוח?



רותל הנדסת מוצר בע"מ מלווה אפיון, תכן אלקטרוני ומכני, אב טיפוס, בדיקות, רכש וייצור תחת קורת גג אחת, מאז 1992. אם הלוח אצלכם עובד על השולחן ואתם רוצים מסלול ברור עד סדרה, בלי לנעול רכיב או מארז מוקדם מדי, שווה לראות איך העבודה נראית בפועל. כנסו אל רותל הנדסת מוצר בע"מ ובדקו אם זה השלב הנכון לחבר מהנדס לתהליך.


 
 
bottom of page