מדריך לגיוס מקרנות הון סיכון בישראל (כשאתם בונים משהו אמיתי)

הרעיון שלכם מרגיש כמו חשמל באוויר. אב-טיפוס ראשוני, אולי אפילו שרטוט על מפית. אתם יודעים שיש לכם משהו גדול ביד – מוצר חומרה, מכשור רפואי שישנה את כללי המשחק. מעולה. אבל עכשיו מתחילה העבודה האמיתית. איך הופכים את החשמל הזה למשהו שאפשר להחזיק ביד, לשלוח ללקוחות, ולבנות ממנו חברה? התשובה היא כסף. והרבה ממנו.

קרנות הון סיכון בישראל הן הכתובת, אבל בואו נשים את הדברים על השולחן: לגייס כסף לסטארטאפ חומרה זה לא כמו לגייס לאפליקציה. זה משחק אחר לגמרי, עם חוקים אחרים.

מחשמל באוויר לחברה של מיליונים

תראו, לבנות אפליקציה זה עסק מורכב, אין ספק. אבל אפשר לעשות את זה עם כמה לפטופים וצוות קטן. מוצר פיזי? זה סיפור אחר לגמרי. מהרגע הראשון, הכסף מדבר. הוא נשפך על פיתוח, על הנדסה, על חומרים, על תבניות יקרות. וזה עוד לפני שאמרנו מילה על בניית שרשרת אספקה, עמידה בתקנים ורגולציה מחמירה, במיוחד בעולם המדיקל.

זה לא עוד מדריך תיאורטי. זו מפת דרכים. היא נכתבה בשביל האנשים שמבינים את הכאב והיופי שבהפיכת שרטוט הנדסי למשהו שעובד בעולם האמיתי.

המציאות, בלי פילטרים

בואו נהיה כנים. התחום הזה לא סלחני. משקיעי הון סיכון יודעים שכל טעות קטנה בתכנון עלולה לשרוף מיליונים ולעכב את הפרויקט בחודשים ארוכים. לכן הם לא מחפשים רק חולמים. הם מחפשים אנשים שיודעים איך לבנות.

וכאן נכנסת לתמונה החשיבות של שותף אסטרטגי לפיתוח וייצור. משקיע רוצה לראות שהורדתם את הסיכון. שהוא לא מהמר רק עליכם, אלא גם על גוף מקצועי שכבר עשה את זה עשרות פעמים, שיודע לתכנן לייצור (DFM) ויכול להציג תוכנית עבודה שאפשר לסמוך עליה.

להגיע לפגישה עם קרן כשאתה מגובה בשותף הנדסי מנוסה, זה כמו להגיע לקרב עם האביר הכי חזק בממלכה לצידך. זה משדר רצינות. זה מראה שאתה מבין את המשחק. וזה מוריד את הסיכון שלהם בצורה דרמטית.

מה תמצאו כאן

במדריך הזה, נצלול לתוך הראש של קרנות הון סיכון בישראל שמתמחות בחומרה. נבין איך הן חושבות, מה המשקיעים באמת מחפשים (רמז: זה הרבה יותר ממצגת יפה), ואיך מנווטים את התהליך הזה בלי לאבד את הצפון. המטרה היא אחת: לתת לכם את הידע שיעזור לכם להפוך את הרעיון שלכם להצלחה.

המסע מתחיל הרבה לפני שאתם כותבים את המייל הראשון. כמו שכתבנו במאמר על המעבר מרעיון למוצר, הבסיס ההנדסי הוא מה שיקבע אם תמריאו או תתרסקו. אז בואו נתחיל.

האמת על המגרש שאתם עומדים לשחק בו

רגע. לפני שאתם שולחים את המייל הזה למשקיע, בואו נדבר בכנות על הזירה. יזמים רבים מדמיינים קרן הון סיכון (VC) ככספומט. מכניסים רעיון, לוחצים, ויוצא כסף. זו טעות. קרן היא עסק. עם יעדים, לחצים ואינטרסים משלו.

קרן לא ממציאה כסף. היא מגייסת אותו מגופים ענקיים – קרנות פנסיה, חברות ביטוח, משקיעים פרטיים. הגופים האלה מפקידים אצל הקרן מאות מיליוני דולרים עם ציפייה אחת: לקבל תשואה גבוהה משמעותית מהשוק הרגיל.

וכאן מתחיל המרוץ. לקרן יש בדרך כלל עשר שנים להשקיע את הכסף, לגדל את החברות, ולהחזיר למשקיעים שלה רווח עצום. השותפים בקרן נמצאים בלחץ מתמיד למצוא את היוניקורן הבא. הם לא משקיעים כדי להרוויח קצת. הם משקיעים כדי להרוויח בגדול.

הדינמיקה השתנתה

נכון לעכשיו, המגרש הזה קשוח. כולנו מרגישים את זה. אחרי שנים של חגיגה, שוק ההון סיכון בישראל חווה האטה.

אנחנו רואים ירידה חדה בגיוסים. קרנות ישראליות מגייסות פחות כסף, והן קטנות יותר. המצב הזה הופך כל דולר ליקר יותר, וכל החלטת השקעה לשקולה הרבה יותר. אפשר לקרוא ניתוח מעמיק על מגמות ההשקעה האחרונות בגלובס.

אז מה זה אומר לכם, יזמי החומרה?

זה אומר שיש אפס סבלנות לטעויות. פעם, למשקיעים הייתה יותר סבלנות למיזמים ש"מחפשים את עצמם". היום? הם רוצים תוכנית עבודה מהודקת מהיום הראשון. זה אומר שהיכולת להגיע לאבני דרך עם כמה שפחות כסף הפכה קריטית. וזה אומר שהוכחת היתכנות היא חובה. כבר אי אפשר להגיע עם מצגת וחלום. צריך להראות משהו שעובד.

בואו נהיה ברורים. זה לא הזמן להתייאש. זה הזמן להיות חכמים יותר. בשוק כזה, יזמים שמגיעים מוכנים, עם הבנה עמוקה לא רק בטכנולוגיה אלא גם בתהליכי ייצור, הם אלה שיצליחו.

הזדמנות בתוך האתגר

אבל יש פה גם הזדמנות. ההאטה מנקה את הרעש. היא משאירה על המגרש רק את השחקנים הרציניים. קרנות עדיין מחפשות בנרות את ההשקעה הגדולה הבאה, והן יודעות שדווקא עכשיו נולדות החברות הכי חזקות.

כדי להיות אחת מהן, אתם חייבים להבין את הלך הרוח. משקיעים מחפשים ודאות. הם רוצים לראות שהורדתם כמה שיותר סיכונים מהשולחן עוד לפני שנפגשתם. כשאתם מציגים מיזם חומרה, הסיכון הגדול בעיניהם הוא לא הרעיון שלכם. זה הביצוע. היכולת שלכם להפוך אותו ממצגת למוצר אמיתי, שאפשר לייצר במחיר הגיוני ובזמן סביר.

ההבנה הזאת היא לא ידע תיאורטי. היא כלי אסטרטגי. היא מאפשרת לכם לדבר עם משקיעים בגובה העיניים, ולהפוך את הסטארטאפ שלכם מהימור להזדמנות עסקית שהם לא יכולים להרשות לעצמם לפספס.

לפצח את השלבים: מיסודות לפנטהאוז

יזמים נוטים לחשוב על גיוס הון כאירוע אחד גדול. האמת? זה יותר כמו מרתון שמחולק לקטעים. כל קטע – כל שלב גיוס – הוא עולם אחר. עם שפה, ציפיות ומטרות משלו. אם לא תבינו את ההבדלים, תבזבזו אנרגיה במקומות הלא נכונים.

אי אפשר להתחיל מהפנטהאוז. קודם כל, חייבים יסודות חזקים.

יציקת היסודות

שלב ה-Pre-Seed וה-Seed הוא בדיוק זה. בשלב הזה, ברוב המקרים, עוד אין לכם מוצר שלם, ובטח שאין מכירות. הכסף, שבדרך כלל נע בין כמה מאות אלפי דולרים ועד 2-3 מיליון דולר, מגיע מאנג'לים, חממות, או קרנות שמתמחות בדיוק בשלבים המוקדמים והמסוכנים האלה.

אז על מה הם מהמרים? עליכם. על הצוות. הם רוצים להאמין שאתם האנשים הנכונים שיכולים לפתור בעיה גדולה. הכסף נועד למטרה אחת: להוכיח שהרעיון שלכם לא רק נשמע טוב, אלא גם אפשרי. זה הזמן לבנות אב-טיפוס ולהוכיח היתכנות (Proof of Concept).

הנחת היסודות בחומרה היא קריטית. בניגוד לתוכנה, כאן אי אפשר לזייף. אב-טיפוס פיזי, שעובד ומראה שהצלחתם לפתור אתגר הנדסי אמיתי, הוא כרטיס הכניסה שלכם לשלב הבא. נקודה.

כפי שאפשר לראות, השקעה היא תהליך. כל שלב נבנה על הצלחת קודמו, בדרך ליצירת ערך אמיתי.

מבניית השלד ועד המפתח

אחרי שהוכחתם שיש לכם יסודות, מגיע סבב A (Series A). זה כבר שלב בניית השלד. פה אתם כבר לא מוכרים חלום, אתם מציגים מציאות בהתהוות. הסכומים קופצים, לרוב לטווח של 5 עד 15 מיליון דולר, והמשקיעים הם קרנות מבוססות יותר.

בסבב A, ממש לא מספיק להראות אב-טיפוס שעובד במעבדה. המשקיעים רוצים לראות ניצנים של התאמת מוצר לשוק (Product-Market Fit). הם ישאלו שאלות קשות: מי הלקוחות הראשונים? מה הפידבק? והכי חשוב, איך אתם מתכוונים לייצר את הדבר הזה בכמויות?

זה הרגע שבו אתם חייבים להגיע עם שיעורי בית. צריך להראות תכנון לייצור (DFM). כשאתם מראים למשקיע שכבר חשבתם על שרשרת האספקה, עלויות חומרים ותהליכי הרכבה, אתם משדרים מקצוענות. זה מוכיח שהבנתם את המורכבות. (אפשר לקרוא עוד על השיקולים הפיננסיים בייצור מוצר טכנולוגי במאמר שהכנו על זה).

סבבי B, C והלאה הם שלבי הצמיחה. כאן הכסף הגדול באמת נכנס, והמטרה היא אחת: סקייל. לכבוש שווקים, לבנות צוותי מכירות ולהפוך למובילי קטגוריה. בשלבים האלה, המספרים הם המלך – הכנסות, קצב צמיחה, נתח שוק.

שלבי הגיוס לחומרה, בתכל'ס

כדי לעשות סדר, הנה הדרישות המרכזיות בכל שלב גיוס, עם התמקדות בעולם החומרה:

שלב הגיוס	סכום ממוצע	מה צריך להראות	מטרת הכסף	תפקיד שותף הנדסי
Pre-Seed / Seed	$250K - $3M	אב-טיפוס ראשוני (POC), הוכחה טכנולוגית	להוכיח היתכנות, לבנות צוות ליבה	תכנון הנדסי ראשוני, בניית אב-טיפוס
Series A	$5M - $15M	מוצר בטא עם לקוחות ראשונים, תכנון DFM	למצוא Product-Market Fit, לבנות צוות מכירות	אופטימיזציה לייצור (DFM), בניית תיק ייצור
Series B	$20M - $50M+	מוצר סדרתי עם מכירות חוזרות	צמיחה מהירה (Scale-Up), התרחבות לשווקים חדשים	ניהול שרשרת אספקה, הקמת קו ייצור
Series C+ (Growth)	$50M+	מוצר מוביל שוק עם נתח שוק משמעותי	דומיננטיות בשוק, הכנה להנפקה	ייעול ייצור גלובלי, הורדת עלויות

הטבלה הזו מבהירה שהדרך ארוכה, וכל שלב דורש בשלות אחרת – גם מכם וגם מהמוצר. ההבנה הזו קריטית כדי לדעת למי לפנות, מה להראות ומה לבקש.

מה באמת מעניין משקיע כשאתם יושבים מולו

בואו נניח לרגע את המצגת בצד. תשכחו מהבאזוורדס. כשאתם יושבים מול שותף בקרן הון סיכון, השיחה האמיתית מתנהלת מתחת לפני השטח. משקיעים לא קונים רעיונות, בטח לא בעולם הפיזי. הם משקיעים באנשים שיודעים איך להפוך רעיונות למציאות. הם מהמרים על הביצוע.

אחרי אין-ספור שיחות כאלה, אפשר לזקק את תהליך החשיבה שלהם לשלושה מבחנים פשוטים.

מבחן ראשון: הצוות

זה תמיד מתחיל ונגמר בכם. השאלה הראשונה, גם אם היא לא נאמרת, היא תמיד: "למה אתם?". המשקיע מנסה להבין אם יש לו עסק עם האנשים הנכונים לבנות את הדבר המורכב הזה. יש לכם את הניסיון? חייתם את הבעיה שאתם מנסים לפתור?

בחומרה, "ניסיון" מקבל משמעות עמוקה יותר. זה לא רק רקע טכנולוגי. זה ניסיון בניהול פרויקטים מורכבים, בהבנת שרשראות אספקה, בהתמודדות עם תהליכי ייצור. הם מחפשים עדויות לכך שאתם מבינים את גודל האתגר הפיזי שעומד מולכם.

מבחן שני: השוק

אחרי שהם משתכנעים שיש עם מי לדבר, מגיעה השאלה הבאה: "את מי זה מעניין?". רעיון יכול להיות גאוני, אבל אם הוא לא פותר בעיה אמיתית וכואבת לקהל יעד גדול מספיק, הוא לא רלוונטי למודל של קרנות הון סיכון בישראל.

כאן המון יזמים נופלים. הם מתאהבים בפתרון במקום בבעיה.

משקיע רוצה לראות שהשוק שאתם פונים אליו הוא לא רק גדול, אלא גם צומח. הוא רוצה להבין את הכאב שאתם מקלים עליו. הוא ישאל: "מי ישלם על זה? וכמה?". אם התשובה שלכם מעורפלת, הפגישה נגמרה.

זה לא מספיק להגיד "אנחנו פותרים את בעיית X". צריך להסביר למה הבעיה הזו עולה ללקוחות שלכם מיליוני דולרים, ואיך הפתרון שלכם מחזיר להם את הכסף הזה, ובגדול. זה הסיפור.

מבחן שלישי: המוצר (והיתרון הלא הוגן)

רק אחרי שהצוות והשוק עברו את המשוכה, מגיעים למוצר. והשאלה כאן היא לא "האם הוא עובד?". השאלה החשובה באמת היא "למה שמישהו אחר לא יבנה את זה מחר וימכור בחצי מחיר?". משקיעים קוראים לזה "יתרון תחרותי בלתי הוגן" (Unfair Advantage).

זה יכול להיות פטנט חזק או טכנולוגיה שקשה מאוד לשכפל. בחומרה, זה מקבל טוויסט נוסף.

דרישות מיוחדות בעולם החומרה

כאן השיחה הופכת לפרקטית. משקיע מנוסה בחומרה ירצה לראות הוכחות קונקרטיות לכך שחשבתם על הצעדים הבאים:

• הוכחת היתכנות ייצורית (DFM): האם תכננתם את המוצר כך שאפשר יהיה לייצר אותו ביעילות? מסמך Design for Manufacturability הוא לא בונוס, הוא חובה. הוא מראה שהבנתם את ההבדל בין אב-טיפוס למוצר שאפשר להרכיב אלפי פעמים.

• שרשרת אספקה ותוכנית תפעולית: מאיפה יגיעו הרכיבים? מי ירכיב? איך תבטיחו בקרת איכות? תוכנית מגובשת, גם אם ראשונית, מוכיחה שאתם עם הרגליים על הקרקע.

• הבנת עלויות: מהי עלות הרכיבים (BOM)? מהן עלויות ההרכבה? יזם שלא יודע לענות על זה מאבד אמינות מיד.

זה בדיוק המקום שבו הצגת שותפות עם חברת הנדסה וייצור מנוסה הופכת למכפיל כוח. כשאתם מגיעים לפגישה ואומרים: "כבר עשינו תהליך DFM ראשוני עם חברת רותל, וזו תוכנית הייצור והעלויות שלנו", אתם משנים את המשחק. אתם לא מוכרים חלום, אתם מציגים תוכנית עבודה. אתם מורידים מהשולחן את אחד הסיכונים הגדולים ביותר בעיני המשקיע. זה הופך את ההשקעה בכם להרבה פחות הימור והרבה יותר החלטה עסקית.

בניית חבילת השקעה שאי אפשר להתעלם ממנה

די עם התיאוריה. בואו נהפוך את זה למעשי. יזמים רבים חושבים ש"חבילת השקעה" היא מצגת מעוצבת. האמת עמוקה יותר. בואו נפרק את זה.

נתחיל מהמצגת, ה-Pitch Deck. אבל רגע לפני שאתם רצים למעצב, בואו נדבר על מהות. מצגת מנצחת היא לא אוסף שקפים. היא סיפור. סיפור מהודק ומשכנע על בעיה, פתרון, שוק וצוות.

הטעות הקלאסית היא לשקוע ב"מה" – בפיצ'רים ובטכנולוגיה – ולהזניח את ה"למה". למה זה כואב ללקוח? למה עכשיו זה הזמן הנכון? והכי חשוב, למה אתם הצוות היחיד שמסוגל להרים את זה? אם שקף לא עונה על שאלה כזו, הוא מיותר.

מעבר למצגת, אל העולם האמיתי

בעולם החומרה, מצגת, מבריקה ככל שתהיה, היא רק כרטיס ביקור. מה שבאמת תופס את העין זה משהו שאפשר לגעת בו. הם רוצים להחזיק את המוצר ביד, לראות איך הוא עובד. כאן נכנס לתמונה המרכיב השני והקריטי: אב-טיפוס פיזי ואיכותי.

אב-טיפוס הוא לא דגם. הוא ההוכחה החיה שהצלחתם לתרגם רעיון מורכב למשהו שעובד. אב-טיפוס שמתוכנן היטב, עם חשיבה על ייצוריות, משדר מסר ברור: "אנחנו לא חולמים, אנחנו בונים". זה מראה שהבנתם את המורכבות.

אב-טיפוס טוב עושה למשקיע את מה שתמונה שווה אלף מילים עושה לקורא. הוא הופך את המופשט לקונקרטי. הוא עונה על יותר שאלות מכל מצגת שתכינו.

המרכיב השלישי, שאולי נשמע טכני אבל הוא קריטי, הוא מסמך תכנון לייצור (DFM). זה הנשק הסודי שלכם. מסמך DFM מפורט מראה למשקיע שלא רק בניתם אב-טיפוס, אלא שאתם יודעים איך לייצר ממנו 10,000 יחידות בעלות שתשאיר אתכם רווחיים. זה מוכיח שהתייעצתם עם מומחים. זו ההוכחה שאתם רציניים.

איך פונים נכון?

אחרי שהחבילה מוכנה – מצגת מהודקת, אב-טיפוס עובד ומסמך DFM – הגיע שלב הפנייה. וכאן, הגישה חשובה לא פחות מהתוכן.

אל תשלחו מייל "קר". משקיעים מקבלים מאות פניות כאלה בשבוע. הסיכוי שהם יגיעו לשלכם אפסי. הדרך היחידה כמעט לעבור את הסף היא דרך היכרות אישית, מה שנקרא Warm Intro.

מצאו את החיבור. השתמשו בלינקדאין וברשת הקשרים שלכם כדי לאתר מישהו שמכיר את השותף הרלוונטי בקרן ויכול להציג אתכם. זה יכול להיות יזם אחר, עורך דין או רואה חשבון מהתעשייה. התכוננו לפגישה הראשונה. זו לא פגישת מכירה, זו פגישת היכרות. המטרה היא לבנות אמון ולייצר עניין.

כשאתם נכנסים לפגישה, זכרו שאתם לא רק מבקשים כסף, אתם מציעים הזדמנות. אם עשיתם שיעורי בית והגעתם עם חבילת השקעה מוצקה, אתם מגיעים מעמדת כוח. אל תשכחו שחלק מהותי מהחבילה הוא גם הגנה על הקניין הרוחני שלכם. תוכלו לקרוא על כך במדריך שלנו על איך רושמים פטנט בלי לאבד את הראש. בסופו של דבר, בניית חבילת השקעה היא תהליך של הורדת סיכונים ובניית אמון. ככל שתגיעו מוכנים יותר, כך תהיו קרובים יותר לגיוס.

איך בוחרים את הקרן הנכונה, לא רק את הכסף

אוקיי, יש לכם חבילת השקעה מרשימה. מעולה. אבל כאן מתחילה העבודה האמיתית: למצוא את השותף הנכון למסע. ואני מדגיש את המילה שותף. אם אתם רואים בקרן הון סיכון רק "צ'ק", אתם עושים טעות קריטית.

לא כל שקל שווה אותו דבר. המושג "כסף חכם" (Smart Money) הוא לא סיסמה, הוא עיקרון בסיסי, במיוחד בחומרה. כסף חכם הוא מימון שמגיע עם ערך מוסף: קשרים שיפתחו לכם דלתות, ניסיון של אנשים שכבר בנו חברות כמו שלכם, והכוונה אסטרטגית בצמתים הכי חשובים.

תחשבו על זה. אתם עומדים בפני אתגר בשרשרת האספקה. שותף בקרן שיכול להרים טלפון אחד למנכ"ל של יצרן רכיבים בטייוואן הוא נכס שלא יסולא בפז. לא בטוחים איך להיכנס לשוק האמריקאי? שותף שכבר ליווה שלוש חברות אחרות באותו תהליך יכול לחסוך לכם טעויות של מיליונים.

קודם כל, שיעורי בית

לפני שאתם שולחים מייל, עשו שיעורי בית. לכל קרן יש "תזת השקעה" ברורה. זו פילוסופיה שלמה: באילו שלבים הם משקיעים? באילו שווקים הם מומחים? איזה סוג של צוותים הם מחפשים?

לפנות לקרן שלא משקיעה בתחום שלכם זה בזבוז זמן. חפשו את הקרנות שחומרה ו-Deep Tech זורמים להן בדם. קרנות כמו Grove Ventures, Pitango First, או TLV Partners הן דוגמאות לשחקנים שמבינים את המורכבות שלכם לעומק. זה לא מקרי שקרן גרוב ונצ'רס זכתה במקום הראשון בדירוג 'בחירת המייסדים', שמבוסס על פידבק מיזמים. תוכלו לקרוא עוד על הסיבות לזכייה ומה זה אומר כאן.

שאלות שאתם חייבים לשאול

בדיקת הנאותות עובדת לשני הכיוונים. גם אתם צריכים "לבדוק" את המשקיעים. כשאתם מגיעים לפגישות מתקדמות, אל תפחדו לשאול את השאלות הקשות.

הנה כמה שכדאי לשאול:

• "תוכלו לחבר אותי לשני מנכ"לים שלכם? אחד שהצליח בגדול, ואחד שנתקל בקשיים?" (התשובה השנייה חשובה יותר).

• "איך אתם הכי אוהבים לעזור לחברות שלכם, מעבר לישיבות דירקטוריון?"

• "איך התמודדתם בעבר עם חברה במשבר? מה היה התפקיד שלכם?"

התשובות לשאלות האלה, ובעיקר השיחות עם יזמים אחרים שעבדו עם הקרן, יגלו לכם את האמת. הם יספרו לכם איך השותפים מתנהגים כשהצ'יפים למטה, לא רק כשחוגגים הצלחות.

בחירת משקיע היא כמו בחירת שותף לחיים. אתם הולכים לבלות יחד שנים, לעבור עליות ומורדות, ולקבל החלטות שיחרצו את גורל החברה. אל תתפשרו. חפשו את האנשים שאתם סומכים עליהם, שאתם מעריכים את דעתם, ושאתם רוצים שיהיו איתכם בשוחות כשהקרב יתחיל. כי הוא יתחיל.

שאלות נפוצות על גיוס הון, בלי בולשיט

עולם גיוס ההון מלא בז'רגון. בואו נעשה סדר בכמה מהשאלות הכי בוערות, עם תשובות ישירות מהשטח.

כמה אחוזים מהחברה אני צפוי לתת למשקיעים בסיד?

בואו נדבר תכל'ס. בסבב סיד, אתם כנראה תיפרדו מנתח של 15% עד 25% מהחברה.

המטרה היא לא "לתת כמה שפחות", אלא לגייס מספיק חמצן כדי להגיע ליעד הבא. הכסף הזה הוא הדלק שלכם לבניית אב-טיפוס, להוכחת היתכנות ולגיוס אנשי המפתח הראשונים. השווי שייקבע לחברה (ה-Valuation) הוא שיכתיב את הדילול המדויק. ככל שתגיעו עם תוכנית הדוקה יותר, אב-טיפוס מרשים וצוות חזק, כך תצדיקו שווי גבוה יותר.

מה זה Term Sheet ומה חשוב שם?

ה-Term Sheet הוא סיכום ההבנות העקרוני ביניכם לבין המשקיעים. זה לא החוזה הסופי, אבל הוא מגדיר את כללי המשחק.

יש שם שלושה סעיפים שאתם חייבים לשים עליהם זכוכית מגדלת:

1. הערכת שווי (Pre-Money Valuation): זה המספר שקובע כמה החברה שלכם שווה לפני שהכסף נכנס. ממנו נגזר אחוז הדילול שלכם.

2. הרכב הדירקטוריון: מי מקבל כיסא בשולחן קבלת ההחלטות? המטרה שלכם היא לשמור על שליטה סבירה.

3. זכויות העדפה בפירוק (Liquidation Preference): סעיף סופר-קריטי. הוא קובע את סדר חלוקת הכסף במקרה של אקזיט. במילים פשוטות, מי מקבל כסף ראשון וכמה.

טיפ זהב: אל תחתמו על כלום לפני שעורך דין שחי היי-טק עבר על כל מילה. טעות קטנה כאן יכולה לעלות לכם הון בהמשך.

כדאי לקחת כסף מאנג'ל לפני קרן?

כן, בהחלט. גיוס סכום ראשוני מאנג'לים, בסבב Pre-Seed, הוא מהלך אסטרטגי חכם.

הכסף הזה מאפשר לכם להגיע אל קרנות הון סיכון בישראל כשאתם הרבה יותר "אפויים". הוא יממן את בניית אב-הטיפוס, יאפשר לכם לקבל פידבק ראשוני, ובעיקר – יעניק לכם "הוכחה חברתית". כשאתם מגיעים לקרן ואומרים "כבר גייסנו חצי מיליון דולר מאנג'לים מוכרים שמאמינים בנו", אתם נראים הרבה יותר רציניים.

כמה זמן לוקח לגייס מקרן?

תכינו את עצמכם למרתון. תהליך גיוס ממוצע מקרן לוקח בין שלושה לשישה חודשים, ולפעמים יותר.

התהליך כולל סדרת פגישות, מצגות, בדיקת נאותות (Due Diligence) שבה חופרים לעומק במיזם, ומשא ומתן. כלל האצבע החשוב ביותר הוא להתחיל את התהליך הרבה לפני שהכסף בחשבון נגמר. אם תחכו לרגע האחרון, תגיעו למשא ומתן מעמדת חולשה.

---

מוכנים להפוך את הרעיון שלכם למציאות פיזית ולהרשים את המשקיעים הבאים? ברותל הנדסת מוצר בע"מ, אנחנו מתמחים בלקחת סטארטאפים משלב הקונספט ועד לייצור סדרתי, עם תכנון הנדסי חכם שמוזיל עלויות ומקצר זמנים. צרו איתנו קשר כדי לראות איך נוכל לבנות יחד את אב-הטיפוס המנצח שלכם.